Activities This Week

Given a countable group G acting on a Cantor set X by transformations preserving a probability measure, the action is essentially free if the set of points with trivial stabilizers has a full measure. In this talk, we consider actions where no point has a trivial stabilizer, and investigate the properties of the points with non-trivial holonomy. We introduce the notion of a locally non-degenerate action, and show that if an action is locally non-degenerate, then the set of points with trivial holonomy has full measure in X. We discuss applications of this work to the study of invariant random subgroups, induced by actions of countable groups. This is joint work with Maik Gröger.

The space Hom(\Gamma,G) of homomorphisms from a finitely-generated group \Gamma to a complex semisimple algebraic group G is known as the G-representation variety of \Gamma. We study this space when G is fixed and \Gamma is a random group in the few-relators model. That is, \Gamma is generated by k elements subject to r random relations of length L, where k and r are fixed and L tends to infinity.

More precisely, we study the subvariety Z of Hom(\Gamma,G), consisting of all homomorphisms whose images are Zariski dense in G. We give an explicit formula for the dimension of Z, valid with probability tending to 1, and study the Galois action on its geometric components. In particular, we show that in the case of deficiency 1 (i.e., k-r=1), the Zariski-dense G-representations of a typical \Gamma enjoy Galois rigidity.

Our methods assume the Generalized Riemann Hypothesis and exploit mixing of random walks and spectral gap estimates on finite groups.

Based on a joint work with E. Breuillard and P. Varju.

כשלייבניץ פיתח את האנליזה, הוא ניסח את התורה שלו באמצעות “גדלים אינפינטסימליים”, שמשקפים היטב את האינטואיציה מאחורי מושגים כמו רציפות, גזירות ואינטגרציה, אולם הוא וממשיכיו לא הצליחו להגדיר אובייקטים כאלה בצורה מספיק מדויקת, ולכן הגישה הזאת נזנחה, לטובת ההגדרות המוכרות לנו כיום. בהרצאה אשתדל להסביר איך אפשר בכל זאת להעמיד את הגישה של לייבניץ על בסיס מדויק, וגם איך אפשר לחלק פך שמן אחד (או מגש פיצה) למספר גדול מאד של חלקים, כל זאת באמצעות שימוש מושכל בכלים של לוגיקה מסדר ראשון (אותם נסביר תוך כדי ההרצאה)